פסק-דין בתיק ת"א 635-07

רקע:

1.            לפניי תביעה לתשלום פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן:- " חוק הפלת"ד").

2.            התובע, יליד 16/01/38, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 03/01/05, במהלך עבודתו, עת ירד מאוטובוס אשר היה נהוג על ידי הנתבע מס' 1 ומבוטח על ידי הנתבעת מס' 2  (להלן:- "אירוע התאונה").  

הנתבעים מכירים בחבותם לפצות את התובע בגין נזקיו כתוצאה מאירוע התאונה ולפיכך המחלוקת בתיק  שלפניי מצטמצמת לשאלת שיעור נזקיו של התובע.

3.         התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן:- " המל"ל") כתאונת עבודה.       

הנכות הרפואית :

4.            לאחר התאונה וכשהוא סובל מחבלות בעיקר בכתפיים ובברכיים, פונה התובע לבית החולים, נבדק ואושפז עד ליום 07/01/05, לצורך טיפול ניתוחי בשל קרע בגיד-QUADRICEPS  של הירך הימנית.

5.            לתובע אושרו דמי פגיעה לתקופה שמיום התאונה ועד ליום 03/04/05.

התובע נבדק על-ידי הוועדה הרפואית של המל"ל אשר קבעה, כי החל מתום תקופת אי הכושר, נותרה לתובע נכות צמיתה  בשיעור 20% בגין קרע בגיד הירך. הוועדה מצאה לנכון להפעיל את תקנה 15 במלואה, כן עובר לתאונה עבד התובע בהסעת רכבים בתוך שטח חניון ובהתאם להמלצת וועדת הרשות, התובע אינו מסוגל לשוב לעבודתו. משכך קבעה וועדת המל"ל את נכותו של התובע בשיעור- 30%.

על פי ההלכה המחייבת (ראה לדוגמא ע"א 516/86 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מ(4), 690 בעמ' 703), נכותו הרפואית של התובע היא זו המחייבת את בית המשפט כקביעה על פי דין ולפיכך, שיעור נכותו של התובע עומד על 20% נכות.

ראשי הנזק:

6.          כאב וסבל:

הצדדים  חלוקים במספר ימי אשפוז התובע, התובע הגיע לבית החולים ביום 3/1/05 בשעה 21:06 ושוחרר ביום 7/1/05 - לשיטת התובע זכאי הוא לפיצוי עבור 5 ימי אשפוז. הנתבעים סבורים, כי התובע זכאי לפיצוי עבור 4 ימי אשפוז בלבד מכיוון שביום 3/1/05 מדובר היה בכמה שעות אשפוז, לאור שעת הגעת התובע לבית החולים, שכן התובע הגיע לבית החולים בשעות הערב המאוחרת.

7.         כפי שציין ב"כ הנתבעים בסיכומיו, יום מוגדר על פי חוק הפרשנות, התשמ"א- 1981 כ- 24 שעות שמחצות הלילה לחצות הלילה שאחריו (סעיף 3 לחוק) ומשכך, על פניו, יש לראות בחלק מיום כיום אשפוז

תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, אינן מבחינות לצורך חישוב הפיצויים בין יום לחלק מיום והפיצוי בגין כל יום אשפוז, גם אם התובע אושפז רק חלק ממנו הינו זהה ואף בתי המשפט נהגו לחשב כך את מניין ימי האשפוז מימים ימימה.

הפיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון בתביעות לפי חוק הפלת"ד אינו נגזר משיעור הנזק שנגרם לנפגע ואף אין בוחנים את מידת כאבו במהלך תקופת האשפוז, נפגע אשר עבר ניתוחים מסובכים וסבל מפגיעות חמורות יהיה זכאי לאותו פיצוי כמו נפגע אשר אושפז להשגחה או לשיקום בלבד.

" מגמת החוק (...) בכל הקשור לנזק שאינו נזק ממון, אשר מטבע הדברים יש קשיים תיאורטיים בהערכתו, היתה קידום הסטנדרטיזציה בסכומי הפיצויים." (ע"א 184/80 אייגלר נ. המגן, פ"ד לה (3) 518), ולפיכך איני סבורה, כי יש לסטות מהוראות החוק והתקנות בעניין זה ואין כל מקום לבדוק איזה חלק מהיום שהה התובע בבית החולים. התובע יהא זכאי לפיכך לפיצוי בגין כל יום אשפוז או חלקו בו שהה בבית החולים.

8.         לפיכך, תוך התחשבות בגילו של התובע, בן 67 ביום התאונה, בשיעור נכותו (20%) ובימי אשפוזו (5 ימים), עומד שיעור הפיצוי המגיע לתובע בגין כאב וסבל על הסך של 28,886 ש"ח.

9.          הפסדי השתכרות ואובדן כושר השתכרות: